לא גוזר עם הזרם

באירוע הפתיחה של החנות החדשה של מעצב האופנה אופיר דהאן אפשר היה לוותר על כריכוני הסרדינים, הלימונדה והקטלוג, ורק להשאיר את עוברת האורח שמדדה שמלה של דהאן - אשה כבת 50 שהפכה במחי עיצובו של דהאן לפרץ של נשיות בארומה סקסית. ההתעסקות שלה עצמה ועם המחשוף רמזה שאפילו היא הייתה קצת מופתעת.

דהאן מעורר לחיים את הז'אנר בו שותפים רונן חן ונעמה בצלאל, מקפיד על דגמים קלאסיים ומראה מוקפד. הוא מציע ללקוחותיו להצטרף למסע לימים עברו, בהם נשים אופנתיות היו יותר מודעות לעצמן ולגילן, ופחות נופלות קורבן. הוא שומר על אורך ברך מחמיא, הדגשה של המותן הנשית ומחשופים מחמיאים. נראה שדהאן אימץ לעצמו אמירה נוסטלגית, אבל בלי ליצור לאות או הגזמה, בהם לוקים מספר מעצבים ותיקים ששנות ה-50 אהובות עליהם במיוחד. וכך הוא שולף מהכובע חולצות מחוייטות בסגנון גברי, עם או בלי שרוול, שמלות יומיומיות בדגמים פרחוניים, חליפות מחוייטות של ז'קט עם מכנסיים או חצאיות תואמות, שאפשר ללבוש גם כפריטים בודדים, שמלות קולר וחולצות בובתיות.

מדובר בבגדים שידברו יותר אל בנות 30 פלוס, וזהו קונספט מבורך, בעיקר כשרשתות האופנה הגדולות וגם מעצבים צעירים רבים, מציעים בגדים בלתי מחמיאים מבדים זולים, עם גזרות בלתי אפשריות, שאינם מתאימים לפלח השוק.